במשפט הפלילי ובניהול ההליך הפלילי, באופן מסורתי מתקיים משולש בעל שלוש צלעות, או אם תרצו שלושה צדדים: המאשימה, מדינת ישראל, הנאשם העומד לדין על מעשיו ובית המשפט שדן ומכריע בעניינו של הנאשם.

נפגע העבירה כעיקרון אינו צד לניהול ההליך הפלילי הרגיל כמפורט לעיל (למעט חריגים כגון קובלנה פלילית, ועל כך במאמר נפרד – א.א.) אלא לכל היותר עד מטעם המדינה המאשימה אם ולכשמוגש כתב אישום כנגד הנאשם. באופן פרדוקסלי, אם כן, דווקא הנפגע או הקורבן אינו צד לעניין שיש לו דווקא ענין בו.

הפרדוקס הזה, בין היתר, הביא לחקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה.

סעיף 2 לחוק נפגעי עבירה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א 2001 מגדיר מיהו "נפגע עבירה" כמי שנפגע במישרין מעבירה מסוג עוון או פשע, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו למעט החשוד, הנאשם או הנידון לפי העניין, כשבנוסף סעיף 2 מגדיר מי נחשב לבן משפחה שלגביו יחול החוק, "בן משפחה" – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות.

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001 למעשה בא להסדיר זכויותיהם של נפגעי עבירה ובא להגן על כבודם כבני אדם מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים, תוך יצירת איזון עדין בין השניים כשמצד אחד לא לפגוע בזכות הנאשם בהליך משפטי הוגן ומנגד לאפשר לנפגע העבירה לקבל מידע על הטיפול בעניינו.

על פי סעיף 8 לחוק, בין היתר, נפגע עבירה זכאי לכך שיימסר לו מידע לגבי שלבים שונים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע כגון: החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין את החשוד, העמדת החשוד לדין, מועדי דיונים בבית המשפט, הכרעת הדין וגזר הדין והגשת ערעור על פסק הדין. (סעיף 8 (א)).

עוד קובע הסעיף, כי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שיימסר לו בנוסף על המידע שבסעיף (א) גם מידע לגבי כוונה לעכב את ההליך הפלילי וכן מידע הן לגבי האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והן לגבי פרטיו של הסדר כזה (לרבות הודעה על זכותו להביע עמדתו לעניין זה). (סעיף 8 (ב) לחוק).

החוק לא מאפשר לנפגע עבירה להופיע ממש בפני בית המשפט שמובא בפניו הסדר טיעון, ולהביע התנגדותו או הסתייגותו להסדר הטיעון בענין הנאשם, אלא באמצעות "הצהרת נפגע" המועברת בכתב לגוף החוקר או התובע על כל פגיעה ונזק שנגרמו לנפגע בשל העבירה לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש, כשהצהרתו יכול ותובא לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.

ברם, פרקטית, בלא מעט פעמים מאפשר בית המשפט לתביעה להשמיע במסגרת הראיות לעונש אף את הנפגע עצמו או את בן משפחתו של הנפגע.
זכויות נפגעי עבירה אף כוללים הבעת עמדה בכתב בפני וועדת שחרורים המתכנסת לדון בשאלת קיצור עונש מאסר בפועל שהושת על נאשם שפגע באותו נפגע.

כך גם בפני נשיא המדינה, בעניין "בקשת חנינה" שביקש נידון שפגע באותו נפגע.
משרדינו הוא בעל נסיון עשיר לא רק בייצוג וטיפול בנאשמים בתיקים פליליים אלא גם בנפגעי עבירה/עבירות.

אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

מאמרים תמונת רקע