האם נשיא המדינה חייב לקבל בקשת חנינה?
לא. מדובר בסמכות שבשיקול דעת, המיועדת למקרים המתאימים בהתאם לנסיבותיהם.
הורשעתם בעבירה פלילית? הרישום הפלילי פוגע בעתידכם המקצועי? נגזר עליכם עונש מאסר או קנס כבד? במקרים המתאימים ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה, להקלה בעונש או לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי.
052-2927733הליך החנינה הוא מסלול משפטי ייחודי, המאפשר לבחון מחדש את השלכותיה של הרשעה פלילית או של ענישה שהוטלה בבית המשפט, בהתאם לסמכויות שהוענקו לנשיא המדינה.
עם זאת, חנינה אינה זכות מוקנית ואינה ניתנת באופן אוטומטי. מדובר בסמכות חריגה המופעלת לאחר בחינת נסיבות המקרה, מצבו האישי של המבקש, חלוף הזמן, הליכי שיקום ושיקולים ציבוריים נוספים.
עו״ד אדי אבינועם, סנגור פלילי משנת 1995, מלווה ומייצג לקוחות במשפט הפלילי, לרבות בחינת האפשרות להגשת בקשות חנינה, הקלה בעונש וקיצור תקופות התיישנות ומחיקה של רישום פלילי.
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, הקובע כי לנשיא סמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשיהם באמצעות הפחתתם או המרתם.
לצד סמכות זו, סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, מעניק לנשיא המדינה סמכות מיוחדת לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה של פרטי רישום פלילי.
משמעות הדבר היא שסמכות הנשיא אינה מוגבלת רק לאדם המרצה עונש מאסר. גם מי שסיים לרצות את עונשו לפני שנים, אך עדיין מתמודד עם השלכותיה של הרשעה פלילית, עשוי בנסיבות המתאימות לפנות בבקשה לקיצור התקופות הקבועות בחוק.
חשוב להבין כי נשיא המדינה אינו משמש ערכאת ערעור נוספת על בתי המשפט. הליך החנינה מבוסס על סמכות מיוחדת של חסד ורחמים, אשר נועדה בעיקר למקרים שבהם מתקיימות נסיבות אישיות, שיקומיות או ציבוריות המצדיקות בחינה חריגה.
במסגרת הסמכויות הנתונות לו על פי הדין, יכול נשיא המדינה לבחון בקשות להקלה בעונשי מאסר, להפחתת עונשים או להמרתם, להקלה בקנסות ובפסילות רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית המשפט, ולקציבת עונשי מאסר עולם.
נוסף על כך, הנשיא מוסמך לקצר או לבטל תקופות התיישנות ומחיקה של פרטי רישום פלילי.
סמכויות אלה אינן מופעלות בכל מקרה, ויש להבחין בין חנינה לבין הליכים אחרים, כגון ערעור פלילי, משפט חוזר או בקשה לשחרור על תנאי בפני ועדת השחרורים. לכל אחד מההליכים תכלית שונה, תנאים שונים וגורם מוסמך אחר.
ביום 12 ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, אשר החליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981.
החוק החדש קובע מערכת מעודכנת של תקופות התיישנות ומחיקה ומסדיר את דרכי מסירת המידע הפלילי ואת הגופים הרשאים לקבלו.
סעיף 25 לחוק מעניק לנשיא המדינה שתי סמכויות חשובות:
1. לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה של פרט רישום פלילי.
2. לקבוע כי גם עבירה הנכללת בסעיף 24 לחוק, שלגביה לא חלים הסדרי ההתיישנות והמחיקה הרגילים, תתיישן או תימחק, ולקבוע את המועדים המתאימים לכך.
מדובר בסמכות בעלת משמעות רבה עבור מי שהורשע בעבירה פלילית ומבקש לצמצם את השלכות הרשעתו על חייו. עם זאת, אין משמעות הדבר שכל הרשעה תימחק בעקבות הגשת בקשה לנשיא. ההחלטה מתקבלת לאחר בחינה פרטנית של מכלול נסיבות המקרה.
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שכל רישום פלילי נמחק באופן אוטומטי לאחר שבע שנים.
בפועל, החוק מבחין בין תקופת ההתיישנות לבין תקופת המחיקה, וקובע תקופות שונות לפי סוג ההרשעה, העונש שהוטל, מספר פרטי הרישום הפלילי ונסיבות נוספות.
לדוגמה, בהתאם לסעיפים 19 ו־22 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים:
הרשעה יחידה של בגיר ללא עונש מאסר: ככלל, תקופת ההתיישנות היא ארבע שנים, ולאחריה תקופת מחיקה נוספת של ארבע שנים.
הרשעה יחידה בעבירות מין, אלימות או סמים מסוימות, ללא עונש מאסר: ככלל, תקופת ההתיישנות היא חמש שנים, ולאחריה תקופת מחיקה נוספת של חמש שנים.
כאשר קיימים פרטי רישום פלילי נוספים: עשויות לחול תקופות ארוכות יותר.
כאשר הוטל עונש מאסר: קיימים הסדרים מיוחדים, המביאים בחשבון גם את תקופת המאסר שהוטלה.
החוק כולל הוראות נוספות לעניין קטינים, החלטות ללא הרשעה, השלמת ריצוי העונש, הרשעות נוספות ועבירות חריגות.
לכן אין להסיק את מועד המחיקה רק ממועד ביצוע העבירה או ממועד סיום ריצוי העונש.
בדיוק במקרים שבהם הרישום טרם התיישן או נמחק, יש מקום לבחון אם קיימת הצדקה להגשת בקשת חנינה לקיצור התקופות.
למידע נוסף ניתן לקרוא באתר המשרד על מחיקת רישום פלילי וביטול רישום משטרתי.
לא בהכרח. המונח המשפטי ״מחיקה״ אינו מתאר בהכרח מחיקה פיזית של כל המידע ממערכות המשטרה.
משמעות המחיקה לפי החוק היא שינוי במעמדו המשפטי של הרישום והגבלה משמעותית של הגופים הרשאים לקבל מידע לגביו ולהשתמש בו.
סעיף 21 לחוק קובע כי מידע על פרט רישום שנמחק יימסר רק לגופים ולבעלי תפקידים מסוימים, בהתאם להוראות החוק.
לפיכך, גם כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת רישום פלילי, אין משמעות הדבר שכל גוף ציבורי מאבד בהכרח את האפשרות לקבל מידע על ההרשעה. ההשלכות המעשיות תלויות בסוג המידע, בזהות הגוף המבקש ובסמכויות שהחוק מקנה לו.
בהחלט. אנשים רבים סבורים בטעות שבקשת חנינה מיועדת רק לאסירים או למי שנגזר עליהם עונש מאסר בפועל.
אלא שגם מי שהורשע ונגזר עליו קנס, מאסר על תנאי שלא הופעל, שירות לתועלת הציבור או עונש אחר עשוי להתמודד עם השלכות מתמשכות של ההליך הפלילי.
במקרים המתאימים ניתן לבחון בקשה לקיצור או לביטול תקופות ההתיישנות והמחיקה, בהתאם לסוג פרט הרישום הפלילי ולהוראות הדין.
החשיבות עשויה להיות רבה במיוחד כאשר הרישום משליך על בקשה לרישיון מקצועי, מועמדות לתפקיד מסוים, הליכי רישוי או אפשרויות תעסוקה שהחוק מאפשר להביא בהן מידע פלילי בחשבון.
כאן קיימת הבחנה משפטית חשובה במיוחד: תיק חקירה שנסגר ללא הגשת כתב אישום אינו זהה להרשעה פלילית.
כאשר מדובר בתיק סגור שנותר בגינו רישום משטרתי, אין לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה למחיקתו. המסלול לביטול רישום משטרתי של תיק סגור מוסדר בנפרד בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים.
במקרים המתאימים ניתן לבחון בקשה לשינוי עילת סגירת התיק או בקשה לביטול הרישום המשטרתי, בהתאם לתנאים שנקבעו בדין.
כך, למשל, יש הבדל בין תיק שנסגר בשל חוסר ראיות מספיקות לבין תיק שנסגר בעילה של היעדר אשמה פלילית.
משום כך, לפני נקיטת הליך משפטי, חשוב לברר אם מדובר בפרט רישום פלילי הנובע מהחלטת בית משפט או ברישום משטרתי של תיק חקירה.
למידע נוסף קראו על סגירת תיק פלילי.
השאלה אינה רק כמה שנים חלפו מאז ההרשעה. יש לבחון את נסיבות חייו של המבקש ואת ההצדקה העניינית להפעלת סמכות החנינה.
בין היתר, עשויה להיות חשיבות לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, לאופי העבירה ולחומרתה, להתנהלותו של האדם מאז ההרשעה, לתהליך השיקום שעבר, לנסיבות משפחתיות או רפואיות מיוחדות ולפגיעה ממשית הנגרמת לו בשל הרישום הפלילי.
כך, לדוגמה, אדם שהורשע לפני שנים, ניהל מאז אורח חיים נורמטיבי, השתלב בתעסוקה ופעל לשיקום חייו, עשוי לרצות להציג נסיבות אלה במסגרת בקשתו.
גם כאשר קיימת הזדמנות תעסוקתית או מקצועית ממשית שהרישום עלול למנוע, חשוב לבחון אם הדבר רלוונטי להחלטה בבקשת החנינה.
עם זאת, כל אלה הם שיקולים אפשריים בלבד, ואין בהם כדי להבטיח שהבקשה תתקבל.
הליך הגשת בקשת חנינה מחייב הכנה של פנייה מנומקת, המבוססת על העובדות והמסמכים הרלוונטיים.
1. בדיקת המצב המשפטי: עיון בפסק הדין, בגזר הדין ובמידע הפלילי המעודכן, ובחינת האפשרות המשפטית המתאימה.
2. בחינת ההצדקה לבקשה: בירור נסיבות ההרשעה, משך הזמן שחלף, תהליך השיקום וההשלכות המעשיות של העונש או הרישום.
3. איסוף מסמכים תומכים: פסקי דין, אישורי תעסוקה, המלצות, מסמכים המעידים על שיקום ואסמכתאות לנסיבות אישיות או רפואיות.
4. ניסוח בקשה מנומקת: הצגת ההיסטוריה המשפטית, הנסיבות האישיות, התשתית העובדתית והטעמים המצדיקים התערבות חריגה של נשיא המדינה.
5. הגשת הבקשה ומעקב: הגשת הבקשה בהתאם להנחיות בית הנשיא ובחינת הצורך בהשלמת מסמכים או מידע.
על פי הנחיות בית הנשיא, בקשות המוגשות באמצעות עורכי דין חייבות להיות מוגשות בטופס המקוון.
ניתן לעיין בהנחיות הרשמיות באתר בית הנשיא – חנינות.
החוק אינו מחייב ייצוג באמצעות עורך דין לצורך הגשת בקשת חנינה.
אדם רשאי להגיש בקשה בעצמו או באמצעות בא כוחו, בכפוף להנחיות בית הנשיא לעניין זהות מגיש הבקשה והמסמכים הנדרשים.
עם זאת, הכנת בקשת חנינה מחייבת לעיתים בחינה של פסק הדין, הוראות החוק, תקופות ההתיישנות והמחיקה, מסמכים רבים ונסיבות אישיות מורכבות.
עורך דין פלילי יכול לסייע בבחירת ההליך המתאים, בבניית הבקשה, בהצגת הטיעונים הרלוונטיים ובמניעת טעויות הנובעות מאי־הבחנה בין ההליכים השונים.
חשוב להדגיש כי ייצוג משפטי אינו מבטיח את קבלת הבקשה. ההכרעה נתונה לסמכות נשיא המדינה.
אין פרק זמן קבוע שבו חייבת להינתן החלטה בבקשת חנינה.
הטיפול עשוי להימשך זמן ממושך, בין היתר בשל הצורך בבדיקת העובדות, קבלת חוות דעת מגורמים מוסמכים ובחינת נסיבות המבקש.
משך הטיפול משתנה בהתאם למורכבות המקרה ולמידת הדחיפות. לכן, כאשר קיימת השלכה מעשית על תעסוקה, רישוי או מועד ריצוי העונש, כדאי לבחון את הנושא מבעוד מועד ולא להניח שהחלטה תתקבל בתוך ימים ספורים.
לא. מדובר בסמכות שבשיקול דעת, המיועדת למקרים המתאימים בהתאם לנסיבותיהם.
כן. בקשה לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של רישום פלילי רלוונטית במקרים רבים דווקא לאחר סיום ההליך הפלילי וריצוי העונש.
לא. משמעות ההחלטה תלויה בסוג החנינה ובהיקף ההקלה שניתנה. מחיקת רישום פלילי לפי החוק אינה שקולה בהכרח לביטול פסק הדין או לקביעה שהאדם לא ביצע עבירה.
על פי המדיניות הרגילה של בית הנשיא, ככלל לא ייפתח טיפול בבקשת חנינה לפני סיום כל ההליכים המשפטיים בנושא הבקשה.
ניתן לבחון הגשת בקשה מחודשת, בפרט אם חל שינוי מהותי בנסיבות. מומלץ לבדוק תחילה את הנחיות בית הנשיא העדכניות.
סעיף 25(2) לחוק מאפשר לנשיא המדינה לקבוע תקופות התיישנות ומחיקה גם לגבי עבירות מסוימות הנכללות בחריגי סעיף 24 לחוק. מדובר בשיקול דעת חריג, ואין בכך כדי להבטיח שבקשה בעניין עבירה חמורה תתקבל.
עו״ד אדי אבינועם עוסק במשפט הפלילי מאז שנת 1995, ובעל למעלה מ־30 שנות ניסיון מקצועי כסנגור פלילי.
במהלך שנות פעילותו ייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים מגוונים, לרבות תיקים מורכבים ובעלי השלכות משמעותיות על חירותו ועתידו של האדם.
הטיפול בבקשת חנינה מחייב, בראש ובראשונה, להבין את ההליך המשפטי שהוביל להרשעה או לענישה ואת המצב המשפטי העדכני של המבקש.
משרד עו״ד אדי אבינועם מעניק ייעוץ וייצוג במשפט הפלילי, לרבות בחינת אפשרויות להגשת בקשות חנינה, קיצור תקופות התיישנות ומחיקה, טיפול ברישומים פליליים ובקשות הנוגעות לתיקים משטרתיים.
לפני שאתם מוותרים על הזדמנות מקצועית או מניחים שאין אפשרות לשנות את מצבכם, כדאי לבדוק מהו ההליך המשפטי המתאים לנסיבותיכם.
אפשר לבחון האם הרישום כבר התיישן, האם הוא נמחק מכוח החוק, האם מדובר ברישום משטרתי שניתן לפעול לביטולו, או האם קיימת הצדקה להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.
לבדיקת האפשרויות המשפטיות בעניינכם, פנו למשרד עורך דין פלילי אדי אבינועם.
המאמר מספק מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לאפשר לאתר שלנו לפעול כהלכה, להתאים אישית תוכן ומודעות, לספק תכונות מדיה חברתית ולנתח את התעבורה באתר. בנוסף, אנו משתפים מידע אודות השימוש שלך באתר שלנו עם המדיה החברתית ושותפי הפרסום והניתוח שלנו. למידע נוסף קראו את מדיניות העוגיות שלנו.