רצח או הגנה עצמית ?

רקע אישי של סלמאן עאמר:
סלמאן עאמר אדם נורמטיבי בעל עבר בטחוני שמאמין במערכות המדינה.
שירת בצה"ל בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. יצא לקורס מ"כים בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ובתקופת השהות של צה"ל בלבנון היה מפקד פלוגה בצנחנים. המשיך להתקדם לתפקיד מפקד גדוד, והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף.
לאחר שחררו עבד כיועץ ביטחוני, וניהל עסקים בישראל ובחו"ל.
בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ובקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת בלגרנו בארגנטינה ותואר שני בניהול וביטחון מאוניברסיטת לסטר באנגליה.

בשנת 1997 הקים את עמותת "עמירים" למען סטודנטים על שם אחיו, סא"ל חוסיין עאמר, מפקד גדוד 12 של חטיבת גולני שנהרג בשנת 1996 בדרום לבנון. הוא חבר ועד מנהל של עמותות נוספות, ובהן אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה.
עאמר נשוי ואב לשניים.

פעילות ציבורית –  בשנת 2013 נבחר לראש מועצת ג'וליס, לאחר שזכה בכ-41% מקולות הבוחרים, וגבר על ראש המועצה היוצא, סלמאן הנו, שזכה בכ-16% מהקולות. כיהן כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה במרכז השלטון המקומי. בשנת 2018 הפסיד בבחירות לרשויות המקומיות לויסאם נבואני.

פרשת קבלן הגינון

האירוע שהתרחש בחצר בניין המועצה המקומית בספטמבר 2016, תועד כולו במצלמת אבטחה של המועצה. ב-5 בספטמבר 2016 נעצר עאמר לאחר שירה, על קבלן הגינון מוניר נבואני, לאחר שזה תקף אותו. כעבור יומיים הוצת מבנה עמותת "עמירים" בג'וליס. בעקבות האירוע עזבו זמנית את ג'וליס 30 מבני משפחת עאמר מחשש לנקמת דם. באוקטובר 2016 הוגש נגד עאמר כתב אישום באשמת רצח ושיבוש הליכי משפט, בטענה שהוא העלים את האקדח בו ירה ואת הטלפון הסלולרי שלו. עאמר טוען להגנתו שפעל מתוך הגנה עצמית. צו איסור פרסום הוצא על מהות הסכסוך בינו לבין נבואני.

כתב האישום בו הורשע עאמר מגולל מסכת של עימותים בינו לבין נבואני, שעמו היו לו בעבר יחסי חברות קרובים. כך למשל כבר בנובמבר 2015 התעמת נבואני עם עאמר בשיחת טלפון ולאחר מכן הקשר ביניהם נותק. כחצי שנה אחר כך, החל נבואני לשלוח לעאמר מסרונים שבהם דרש את התפטרותו מכהונתו כראש מועצה. ביולי 2016 התנהלו חילופי דברים נוספים בין השניים, שבמהלכם נבואני אמר לעאמר: "תירה בי", בעת שעאמר החזיק אקדח טעון בכוונה לירות בו.

סניגוריו, עורכי דין פליליים דרור ארד-אילון, אדי אבינועם ויוסי לבנה, טענו כי מדובר בהגנה עצמית על ידי מי שהמדינה הכשירה לפעול כפי שפעל כאשר נשקפת סכנה לחייו. השופטים לא קיבלו את קו ההגנה הזה. טענתו לגבי "האמנזיה הדיסוציאטיבית הרגעית", נדחתה. "שתיקתו הרועמת לגבי התהליכים המחשבתיים שבראשו, באותן כמה שניות קריטיות, מחייבת את המסקנה כי קיים ספק סביר לגבי קיומו של 'הליך ממשי' של גיבוש ההחלטה להמית", ציינו השופטים בהכרעת הדין, וקבעו: "הנאשם זכאי ליהנות מספק זה ולא להיות מורשע ברצח בנסיבות מחמירות, אלא ברצח".

אך הם הוסיפו כי "אותה שתיקה בדיוק לא תאפשר לו להנות מסייג ההגנה העצמית, או אף הקרבה להגנה עצמית או מהאחריות המופחתת בשל ההתגרות בסמוך למעשיו". עמדת המדינה להרשיע את סלמאן ברצח מתוך כוונה מיוחדת, עבירה שעונשה מאסר עולם ומאסר עולם בלבד, נדחתה על ידי בית המשפט.

ב-28 ביולי 2020 הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ברצח. ב-15 בדצמבר 2020 נגזר דינו – 20 שנות מאסר בפועל,בניכוי ימי מעצרו ופיצויים בסך של 258 אלף ש"ח.

לדברי סלמאן עאמר לאחר מתן גזר הדין – "אם היה לי שבריר של מידע אודות מה שעומד להתרחש לא הייתי יוצא מהבית באותו יום"

בראיון איתי ברשת ב',  אמרתי שקרוב לוודאי שנלך לערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש שכן מטרתנו להביא לזיכוי הנאשם על בסיס הזכות להגנה עצמית והזמן הקצר שבו לא יכול היה לגבש החלטה להמית תוך תגובה למתקפה בלי יכולת נסיגה, ולחילופין נעתור לענישה מופחתת בהרבה מ20 שנות מאסר.

להלן מאמר באתר ישראל היום – https://www.israelhayom.co.il/article/830031

להלן מאמר באתר וואלה – https://news.walla.co.il/item/3405179

להלן מאמר באתר הארץ – https://www.haaretz.co.il/news/law/1.9026975

להלן הראיון איתי ברשת ב' כאן צפון מדקה 03:03 – להאזנה ללחוץ כאן