שימוש עצמי או סחר בסמים? הטעות שתהפוך ג'וינט לכתב אישום

בעידן שבו ריח הקנאביס הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בתל אביב ובערים רבות אחרות, ורפורמת אי-ההפללה יצרה תחושה בקרב הציבור שמדובר בעניין חוקי או לכל הפחות נסבל, צעירים רבים נופלים לשאננות מסוכנת. הסיטואציה מוכרת: יושבים כמה חברים בפארק, במרפסת או ברכב, מעבירים ג'וינט מיד ליד, ונהנים מהערב. לפתע, שוטרים מפתיעים את החבורה. מבחינת החברים, מדובר באירוע מינורי – "כולה ג'וינט", מקסימום נקבל קנס של 1,000 שקלים ונלך הביתה. אלא שהמציאות המשפטית שונה ואכזרית הרבה יותר. אם אחד החברים יודה בחקירה שהוא זה שקנה את החומר, גלגל את הג'וינט והעביר אותו לאחרים, הוא עלול למצוא את עצמו מואשם בעבירה חמורה של סחר בסמים, עבירה שהעונש עליה יכול להגיע לשנות מאסר ארוכות.

עורך דין פלילי אדי אבינועם, המייצג אזרחים נורמטיביים רבים שנקלעו לסיטואציה הזו בדיוק, מסביר כי הפער בין התפיסה החברתית של השימוש בקנאביס לבין לשון החוק היבש הוא מלכודת דבש. המשטרה מנצלת את חוסר הידע של האזרחים כדי "לנפח" תיקים. שוטר ששואל "של מי זה?" או "מי הביא את זה?" לא סתם מתעניין בלוגיסטיקה של הערב. הוא מחפש את ההודאה שתהפוך את האירוע משימוש עצמי (עבירה מנהלית לרוב) לסחר והספקה של סם (עבירה פלילית חמורה). חוסר ההבנה של דקויות החוק ברגעים הראשונים של המפגש עם השוטר הוא הגורם מספר אחד להסתבכות פלילית מיותרת, שעלולה להכתים את שמו של אדם לכל החיים.

ההבדל הדק והקטלני בין "שימוש עצמי" ל"סחר בסמים"

רבים סבורים בטעות שההבדל בין שימוש עצמי לסחר תלוי אך ורק בכמות הסם שנתפסה. אמנם החוק קובע רף של 15 גרם קנאביס כחזקה לשימוש עצמי, אך זהו רק חלק מהתמונה. ההגדרה המשפטית של "סחר בסמים" לפי פקודת הסמים המסוכנים היא רחבה להחריד. היא אינה דורשת בהכרח מכירה תמורת כסף, משקל מסחרי או רשת הפצה מסועפת. החוק קובע כי כל פעולה של העברת סם מאדם לאדם – בין אם בתמורה ובין אם בחינם – נחשבת כסחר או כהספקה של סם מסוכן. כן, גם אם רק נתתם "שאכטה" לחבר, או אם הבאתם את השקית וחילקתם לחבר'ה, בעיני החוק ביצעתם אקט של סחר.

המשמעות היא אבסורדית אך אמיתית: אדם יכול להיתפס עם גרם אחד של קנאביס, כמות מזערית לכל הדעות, אך אם יודה שחילק אותה לשלושה חברים, הוא יואשם בסחר. לעומת זאת, אדם שנתפס עם 10 גרם וטוען שהכל לשימושו האישי, יואשם ככל הנראה רק בשימוש עצמי. המשטרה והפרקליטות משתמשות בסעיפי האישום החמורים (סעיף 13 לפקודה – יצוא, יבוא, מסחר והספקה) כדי להפעיל לחץ, ולעיתים כדי לשפר את הסטטיסטיקה של המלחמה בסמים. עבור האזרח הנורמטיבי, הרישום הפלילי בעבירת "פשע" (סחר) במקום "עוון" (שימוש) הוא הרסני – הוא חוסם אפשרויות תעסוקה, מונע קבלת ויזות, ומשאיר כתם מוסרי כבד.

מלכודת ה"התארגנות": הודעות וואטסאפ וביט כראיות מרשיעות

בעידן הדיגיטלי, הראיות המפלילות ביותר נמצאות בכיס המכנסיים שלנו. חברים שרוצים "להתארגן" על קנאביס לקראת סוף השבוע, פותחים לא פעם קבוצת וואטסאפ ייעודית או מתכתבים בפרטי. אחד לוקח יוזמה, אוסף כסף מכולם דרך אפליקציות כמו ביט (Bit) או פייבוקס, ונוסע להביא את החומר מהדילר (או מזמין בטלגרם). כאשר המשטרה תופסת את הטלפון של אותו "מארגן", היא רואה מול עיניה רשת סחר לכל דבר. ההודעות של "תביא לי 5", "העברתי לך בביט" או "מתי אתה מגיע עם זה?", הן ראיות זהב מבחינת התביעה להוכחת סחר בסמים.

עו"ד אדי אבינועם מדגיש כי בתי המשפט אמנם מבינים לעיתים את הסיטואציה החברתית, אך החוק היבש עדיין רואה ב"מארגן" סוחר. העובדה שלא הרווחתם שקל, ושעשיתם טובה לחברים, אינה מהווה הגנה מפני הרשעה, אלא לכל היותר נסיבה מקלה לעונש. השופטים נאלצים לפסוק לפי החוק הקיים, שרואה במי שסיפק את הסם – המקור להפצה. ללא התערבות משפטית מקצועית שתדע להסביר את הקשר החברי ולהפריך את יסודות הסחר, ה"מארגן" התמים עלול למצוא את עצמו עם כתב אישום חמור, בעוד שחבריו (שצרכו את הסם) יצאו עם קנס בלבד או ללא אישום כלל.

איך מבטלים את האישום? אסטרטגיית "החזקה בצוותא"

החדשות הטובות הן שמצב זה אינו גזירת גורל. עורך דין פלילי מנוסה יודע כיצד לפרק את המוקש הזה ולהחזיר את התיק לפרופורציות הנכונות. האסטרטגיה המרכזית במקרים אלו היא שינוי הנרטיב מ"סחר והספקה" ל"החזקה בצוותא" לשימוש עצמי. הטענה המשפטית היא שהסם, גם אם נקנה פיזית על ידי אדם אחד, היה שייך במשותף לכל החבורה מלכתחילה. כלומר, לא הייתה כאן פעולה של "העברה" מאדם א' לאדם ב', אלא רכישה משותפת ("קנייה קבוצתית") שבה כולם בעלים שווים של הסם, וכולם צרכנים בשימוש עצמי.

כדי לבסס טענה זו, עו"ד אבינועם בוחן את הראיות לעומק: האם הכסף הועבר לפני הקנייה? האם יש היכרות מוקדמת ועמוקה בין המעורבים? האם הכמות תואמת צריכה קבוצתית? הצלחה בשינוי סעיף האישום מסחר לשימוש עצמי היא דרמטית. היא מאפשרת במקרים רבים לסגור את התיק בהסדר מותנה (קנס והתחייבות ללא משפט), לבטל את האישום לחלוטין מחוסר עניין לציבור, או להמיר את ההליך הפלילי בקנס מנהלי בלבד. זהו ההבדל בין רישום של סוחר סמים לבין דף חלק ונקי.

חשיבות הייעוץ לפני חקירה: הרגע שקובע את העתיד

הטעות הקריטית ביותר מתרחשת בדרך כלל בדקות הראשונות בתחנת המשטרה. חשודים נורמטיביים, שבטוחים בחפותם ("לא מכרתי כלום, זה לחברים"), מנסים להסביר לחוקר את המצב בהיגיון. הם אומרים משפטים כמו: "כן, קניתי לכולם", "חילקתי להם כי הם ביקשו", או "הכסף בביט זה על הירק". הם לא מבינים שהם למעשה מודים בפה מלא בכל יסודות עבירת הסחר. החוקר, מצידו, מעודד אותם לדבר ומבטיח ש"אם תגיד את האמת נתחשב בך". זוהי אשליה.

זכות ההיוועצות בעורך דין היא הכלי החשוב ביותר שיש לחשוד. עו"ד אדי אבינועם מנחה את לקוחותיו לשתוק עד להגעתו, או למסור גרסה מדודה ומדויקת שלא תפליל אותם בסחר. עורך הדין יודע לכוון את החקירה כך שתתמקד בשימוש המשותף ולא בפעולת ההפצה. התערבות מוקדמת יכולה למנוע את הגשת כתב האישום מלכתחילה. אם כבר הוגש אישום, עורך הדין יפעל מול התביעה לתיקון כתב האישום ולמחיקת סעיפי הסחר, תוך שימוש בפסיקות תקדימיות ובנסיבות האישיות של הנאשם.

טבלת עלות מול תועלת: ניהול משפטי בתיק סמים (שימוש עצמי מול סחר)