חמש עבירות, תוצאה אחת: ההבדלים המהותיים
החוק הפלילי בישראל יוצר אבחנה בין חמש עבירות ההמתה המוכרות בקודקס הפלילי – רצח בנסיבות מחמירות, רצח שאינו בנסיבות מחמירות, רצח באחריות מופחתת, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות.
סרטון על המתה בקלות דעת מול גרימת מוות ברשלנות
הגם שעסקינן בחמש עבירות שתוצאתן זהה – מוות, הרי שקיים ביניהן הבדל תהומי במספר פרמטרים, כגון המותב שבפניו יישפט הנאשם. כך למשל, נאשם בעבירת גרימת מוות ברשלנות יישפט בבית משפט השלום בפני שופט אחד, בעוד שנאשם בעבירת רצח בנסיבות מחמירות, יישפט בבית המשפט המחוזי בפני מותב בן 3 שופטים. אישום בהמתה בקלות דעת יידון בבית המשפט המחוזי בפני שופט אחד.
הבדלים נוספים יתבטאו בעונשים השונים התלויים בעבירה. כך למשל, מי שיורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות חשוף לענישה של עד 3 שנות מאסר, בעוד שמי שיורשע בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות צפוי לענישה של מאסר עולם חובה.
יסודות האחריות הפלילית: מעשה (Actus Reus) ומחשבה (Mens Rea)
לא ניתן לבסס אחריות פלילית לעושה העבירה מבלי שמתלווה למעשה מחשבה פלילית ממש, כפי שלא ניתן להעמיד לדין "עברייני מחשבות" נטולי ביצוע מעשי ולו מינימלי. במילים אחרות, אין אחריות פלילית ללא שילוב של המעשה הפלילי יחד עם המחשבה הפלילית.
ככלל, על מנת שאדם יורשע בעבירת הרצח דווקא, ולא בעבירת ההמתה בקלות דעת או גרימת מוות ברשלנות, המדינה תצטרך להוכיח הלך נפש של כוונת קטילה ממשית המלווה בשיקול ויישוב הדעת. לא די שהמדינה תוכיח שהנאשם צפה את תוצאת המוות במעשהו, אלא שהנאשם חפץ ורצה בתוצאת המוות וכוון לכך, ללא קנטור מיידי מצד הקורבן. בשפה פשוטה, נפוץ המושג רצח "בדם קר" כדי להמחיש זאת.
אחריות מופחתת ונסיבות מקלות
עם השנים, התבצעו תיקונים בחקיקה שהעניקו לנאשמים ברצח אחריות מופחתת מכורח נסיבות יוצאות דופן, למשל: אם מעשה ההמתה היה על גבול ההגנה העצמית, אם המעשה היה תוצאה של הפרעה נפשית שאינה עולה כדי מחלת נפש, או בשל מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת מצד הקורבן.
ההבדל בין המתה בקלות דעת לרצח
עבירת ההמתה בקלות דעת נחשבת לפשע חמור, והנאשם בה יישפט בפני שופט יחיד בבית המשפט המחוזי. אם יורשע, הוא צפוי לענישה של עד 12 שנות מאסר.
ההבדל המרכזי מעבירת הרצח הוא במחשבה הפלילית ה"קלה" יותר. הממית בקלות דעת, לעומת הרוצח, לא חפץ ולא רצה בתוצאת המוות, אם כי במעשהו העברייני הוא צפה את התוצאה הקטלנית אך נטל סיכון בלתי סביר לגרימתה.
כך למשל, נהג שביודעין שותה לשוכרה לפני נסיעה, ובהמשך פוגע בהולך רגל למוות תוך חציית צומת באור אדום, עשוי להיות מואשם בהמתה בקלות דעת. הוא אמנם לא רצה להרוג איש, אך נטל סיכון ממשי ומודע לכך שמעשיו עלולים לגרום למוות.
גרימת מוות ברשלנות
עבירת גרימת מוות ברשלנות הינה עבירת עוון, הקלה יותר מעבירת פשע. הנאשם בה יישפט בבית משפט השלום, והענישה המקסימלית היא עד 3 שנות מאסר.
עבירה זו מתאפיינת בכך שהמוות נגרם ברשלנות ולא מתוך מחשבה פלילית אקטיבית. כלומר, הנאשם לא צפה את תוצאת המוות, אך אדם סביר במקומו היה צריך לצפות אותה. על מנת להרשיע, המדינה צריכה להוכיח שהנאשם נהג באופן שאדם מן היישוב לא היה נוהג. דוגמאות נפוצות כוללות תאונות דרכים קטלניות או תאונות עבודה שנגרמו עקב אי נקיטת אמצעי בטיחות סבירים.
זקוקים לייעוץ משפטי?
כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות או כל עבירת המתה אחרת חושף את הנאשם לעונש מאסר פוטנציאלי. ליווי של עורך דין פלילי המומחה בתחום הוא חיוני. אם נחשדתם או הואשמתם בעבירת המתה כלשהי – פנו אלינו לקבלת ייעוץ והגנה משפטית מקצועית.
למשרדנו ניסיון עשיר ורקורד מוכח של תוצאות נדירות, כולל זיכויים בתיקי רצח וענישה מקלה במיוחד בעבירות המתה.
אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.