בעידן שבו המודעות לעבירות מין נמצאת בשיאה, מתרחשת לעיתים תופעה אפלה והרסנית לא פחות: השימוש בתלונות שווא כנשק או כנקמה .עבור גבר שמוצא את עצמו מואשם על לא עוול בכפו באונס או בהטרדה מינית, העולם חרב ברגע אחד. התווית של "עבריין מין" נדבקת אליו עוד לפני שהחל בירור העובדות, והנזק לשמו הטוב, למשפחתו ולפרנסתו הוא מיידי ולעיתים בלתי הפיך. עו"ד אדי אבינועם, המתמחה במשפט פלילי, מסביר כי למרות שיש ויטענו שהמערכת נוטה להאמין למתלוננות כברירת מחדל, ישנם כלים משפטיים חזקים להילחם בחזרה.המאבק של חשוד בתלונת שווא הוא מאבק כפול: החזית הראשונה היא החזית הפלילית – להוכיח את החפות ולמנוע כתב אישום ומאסר. החזית השנייה, והחשובה לא פחות לטווח הארוך, היא החזית הציבורית והאזרחית – לנקות את השם ולהעניש את מי שבדה את הראיות. במאמר זה נסקור את המצב המשפטי בישראל ביחס לתלונות שווא, נבין מה העונש הקבוע בחוק למתלונני תלונות שווא, וכיצד ניתן להפוך את הקערה על פיה ולהגיש תביעה נגדית.
ההיבט הפלילי: מסירת ידיעה כוזבת ובדיית ראיות
חוק העונשין הישראלי מתייחס בחומרה לאדם המוסר מידע שקרי לרשויות החוק. סעיף 243 לחוק העונשין, שעוסק ב"מסירת ידיעה כוזבת", קובע כי המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו מאסר שלוש שנים. אם העבירה שעליה דווח היא פשע (כמו אונס), העונש מזנק לחמש שנות מאסר. בנוסף, סעיף 238 העוסק ב"בדיית ראיות" קובע עונש של עד חמש שנות מאסר למי שבודה ראיות כדי להטעות רשות שיפוטית.עם זאת, עו"ד פלילי אבינועם מציין כי קיים פער מתסכל בין לשון החוק לבין המציאות בשטח. המשטרה והפרקליטות אינן נוטות להעמיד לדין מתלונני או מתלוננות שווא, וייתכן מאד שמתוך חשש ל"אפקט מצנן" שימנע מנפגעות אמיתיות להתלונן. לכן, ברוב המקרים, גם כאשר מוכח שהתלונה הייתה שקרית לחלוטין, התיק נגד הגבר נסגר, אך המתלוננת לא עומדת לדין פלילי. כאן בדיוק נכנס לתמונה התפקיד של עורך הדין הפלילי – ללחוץ על המערכת לא רק לסגור את התיק, אלא להכיר בכך שמדובר בעלילה ולבוא חשבון עם מגיש/ה תלונת השווא.סגירת התיק: המאבק על עילת "חוסר אשמה"
כאשר נחקר בגין עבירת מין מצליח לערער את הפוטנציאל של היכולת להרשיע אותו אם יוגש נגדו כתב אישום, המשטרה או הפרקליטות יסגרו את התיק. אך לא כל סגירת תיק תשאיר רישום משטרתי נקי. המשטרה נוטה לסגור תיקים רבים בעילת "חוסר ראיות" (אין מספיק הוכחות להרשיע, אך החשד נותר) או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". עילות אלו משאירות כתם משטרתי (רישום משטרתי פנימי) שעלול לפגוע בעתידו של האדם, בקבלה למקומות עבודה ביטחוניים מסויימים למשל ובשמו הטוב.היעד האסטרטגי שעו"ד אדי אבינועם חותר אליו בתיקי תלונות שווא הוא סגירה בעילת "חוסר אשמה" בלבד. עילה זו קובעת פוזיטיבית כי לא דבק רבב במעשיו של החשוד וכי התלונה הייתה חסרת בסיס. השגת סגירה כזו דורשת עבודה משפטית מאומצת, הצגת ראיות מזכות (כגון צילומים , וידאו או הודעות טקסט, איכונים או הקלטות) ולעיתים בדרך הגשת בקשה לפרקליטות לשינוי עילת הסגירה. רק אישור רשמי של "חוסר אשמה" מאפשר לנקות את השם באופן מלא ומהווה בסיס מוצק לתביעה אזרחית עתידית.המתקפה הנגדית: תביעת פיצויים בגין לשון הרע
מכיוון שההליך הפלילי נגד מתלונני או מתלוננות שווא הוא נדיר, הדרך האפקטיבית ביותר "להעניש" את הצד השני ולזכות בצדק היא באמצעות תביעה אזרחית .ניתן לעיתים להגיש תביעה בגין עוולת "לשון הרע" (הוצאת דיבה) . בתי המשפט האזרחיים בשנים האחרונות פוסקים סכומי פיצויים משמעותיים, על רקע הגשת תלונות שווא.ראיות הזהב: איך מוכיחים שמדובר בעלילה?
הקושי הגדול בתיקי עבירות מין הוא שמדובר בדרך כלל בסיטואציה של "מילה מול מילה" על ארועים המתקיימים בחדרי חדרים. כדי להוכיח שמדובר בתלונת שווא, יש צורך בראיות אובייקטיביות. עו"ד אבינועם ממליץ ללקוחותיו לאסוף ולשמור כל פיסת מידע דיגיטלית: התכתבויות בוואטסאפ לפני ואחרי האירוע הנטען, הקלטות שיחות, פוסטים ברשתות החברתיות, ותמונות. לעיתים, הודעה אחת ידידותית שנשלחה שעה לאחר ה"אונס" כביכול, יכולה למוטט את כל תיק התביעה.בנוסף, ישנה חשיבות עצומה לחקירת המניע. תלונות שווא אינן נולדות בחלל ריק; הן מגיעות לרוב על רקע של סכסוכי גירושין (כדי להשיג יתרון במשמורת ילדים), נקמה רומנטית לאחר פרידה, או סחיטה כספית. חשיפת המניע הנסתר בפני החוקרים, ושימוש מושכל בעימותים בחקירה ובבדיקות פוליגרף (בזהירות המתבקשת), הם הכלים שבאמצעותם עורך הדין מפרק את גרסת המתלוננ/ת וחושף את השקר.המחיר הנפשי והחשיבות של ליווי צמוד
מעבר להיבט המשפטי, תלונת שווא היא אירוע טראומטי שמטלטל את הנפש. התחושה של חוסר אונים מול מערכת עוצמתית, הבושה לספר להורים או לבת הזוג, והפחד מהכלא, יכולים לשתק כל אדם. רבים מהנאשמים עושים טעויות קריטיות בחקירה הראשונה מתוך לחץ ובלבול – מנסים להתנצל על דברים שלא עשו או מסתירים פרטים מחשש למבוכה, מה שרק מחזק את החשדות נגדם.לכן, הליווי של עורך דין פלילי הוא הרבה מעבר לייעוץ משפטי טכני. הוא מהווה עוגן של שפיות בתוך הכאוס. עורך הדין הוא האדם היחיד שנמצא בצד שלך ב-100%, שמקשיב ללא שיפוטיות ושנלחם עבורך כשאחרים מפנים עורף. הידיעה שיש אסטרטגיה ברורה ושיש אור בקצה המנהרה, היא קריטית ליכולת לשרוד את התקופה הקשה הזו ולצאת ממנה מחוזקים.עלות מול תועלת: המאבק לניקוי השם
רבים שואלים האם כדאי להשקיע משאבים במלחמה משפטית לשינוי עילת סגירה או בתביעה אזרחית לאחר שהתיק הפלילי נסגר. התשובה טמונה בניתוח הבא של עלות מול תועלת:- ההשקעה הנדרשת (עלות): שכירת שירותי עורך דין לניהול הליכי ערר, איסוף ראיות, ותשלום אגרות בית משפט בתביעה האזרחית. מדובר בהוצאה כספית ובזמן.
- התועלת – טיהור המוניטין: קבלת מסמך רשמי ("חוסר אשמה") ופסק דין אזרחי הם הדרך היחידה להסיר את הכתם מגוגל וממאגרי המידע. זה קריטי לקריירה ולזוגיות עתידית.
- התועלת – פיצוי כספי: פוטנציאל לפיצוי של מאות אלפי שקלים מהצד השני, שיכול לכסות את ההוצאות המשפטיות ואף יותר מכך.
- התועלת – סגירת מעגל: השבת תחושת הצדק והשליטה בחיים. הידיעה שלא ויתרתם ושמי שפגע בכם שילם על כך מחיר.
- התועלת – הרתעה: מסר ברור לסביבה ולצד שכנגד שלא ניתן לפגוע בכם ללא השלכות.
